אדם כדאי תקווה. מסופר (בפרשת "תרומה") שבניית המשכן הייתה מעצי ארז. יעקב אבינו, 5 לך רש"י, הביא למצרים את אותו עצי הארזים האלה ונטע זה, בכדי שבעתיד – יישארו לגילאי ארץ ישראל ארזים לבנות מה את אותה המשכן. הרבי מלובביץ' שואל מדוע אינן לעשות ארזים מאומות אמא אדמה, או אולי לקבל כעת את זה ממקומות עליהם זה באופן מיידי גדלים. מדוע יעקב חיוני היווה לטרוח ולהביא ארזים מארץ ישראל? הדבר שממנו הזאת (כרגיל) חינוכית: יעקב אבינו רצה לנחם את אותו בני מדינה ישראל. לספק לו ביטוי ותקווה אופטימית. בתקופת השנים הארוכות השייך השעבוד, במרבית פעם אחת שהם כבר ראו את כל העצים – הינם נזכרו ביעקב, ואפילו בייעוד שלהם, ובעובדה מנהלי הבטחה שהם דאז ייצאו ממצרים. בקיצור, בתוספת ל טיפים מדהימים ויפים בדבר העתיד, אדם צריך לבחון פרויקט מוחשי בעיניים. תזכורת בריאותית יומיומית.



הרי דוגמה לזה מהתקופה שלנו: היום ימלאו שלושים שנה אחת לשחרורו שהיא נתן שרנסקי מהכלא הרוסי. אסיר ציון המפורסם בייחוד, שהיה לסמל של מאבק אנושי לחירות, שרד שנים בצינוק, בכלא, בתנאים קשים בעיקר. כשנשאל דבר נתן לשיער כוחות השיב פעם: "ספר התהלים הקטן שהיה לכם. לא הייתי נשאתי אותו אלינו, אלא אף זה נשא אותי".

מעניין ש-31 פסוקים ממש מקדישה התורה לבריאת הטבע, בספר בראשית. החלו ב מפרשת "תרומה", מוקדשים 450 פסוקים לייצור המשכן במדבר. אנחנו מדברים בהוראות מפורטות ומדוקדקות ששייך ל צורת בנייה, הכנה, תפירה והקמה. סופר סתם באר שבע מה הקוסמוס לגמרי מתואר בקצרה? מדוע המשכן, האוהל שהיה המרכז לפעולה הדתית-רוחנית במדבר, מתואר באריכות?



חיוני פרשנויות והסברים רבים ושונים, אבל פעם התשובות, קצרה ונוקבת, מצאה חן בעיניי במיוחד: אומר, התורה אינן מתעכבת לגבי תיאור האתר בטבע. לשם על ידי זה יש עלינו ספרי מדע ואלבומי צורה. התורה מתעכבת בשביל מה שהאדם אמור לקנות ביקום.