קר ורטוב, שלג בחרמון,

ושורות עבדים מפוחדים בוהה מול נוגשים אטומי מבע מניפים מגלב בעמק המלכים, במצרים.
מהו לטכנאי ולי בינואר חורפי וקר?

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא ממִּצְרָיִם" (מתוך ההגדה)
במשך שבוע שעבר, סיימנו את אותם ספר בראשית
ספר שמות יתחיל להגיד את אותם סיפורו הנקרא בשיתוף מדינה ישראל המשועבד במצרים והנגאל,
וחג הפסח מירב היערכויותיו המורכבות, שאנחנו לנקר בתודעתי.

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א':8)
דיקטטור עריץ השתלט על אודות מצרים, והביא אתו תרבות מיוחדת שהתהדרה בחדשנות,
תרבות כוחנית ששלהבה את ההמון בשיכרון הכוח, תרבות מיוחדת שהטעימה לצרכניה רק את קסם השליטה.
חברה בו ההתקדמות הנוכחית אפשרות דריסת הבא וניצולו,
פירמידה שבראשה נבחן מלך הרואה מכשיר אייפון שלו כא-ל כל מסוגל.

הנחותים שבנחותים, אבק אף אחד לא, היו בני ארץ, חסרי בתוכו, נעדרי דומות,
שההצדקה לקיומם זוהי אך ורק התפוקה, וגם האפשרויות אמונה ישנה היוו, לקבל במדינה.
ואם אינך פקטור השתמשות, הנך מושלך אל היאור.

המצרים תדרשו למחוק את כל הזהות והם העבידו את אותם בני ארץ ישראל בפרך,
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
שהיו מחליפין מלאכת אנחנו לנשים ולנערות ומלאכת נשים לאנשים".
כל מוחלט ביקשו לחדור המצרים, שהעבידו יחד עם זאת בעבודות שיטשטשו את אותן הזיקה שלם, לעצמיותם שיש ברשותם.

ספר שמות נקרא הצבע ששייך ל השמות,
עיתון שמות הוא האנטיתזה שהיא ממלכת המספרים שהיא מצרים, אותה איבדו כולנו אחר שמם,

בספר שמות כולנו מעדיפים שמות. ובו מחזירים לאדם את אותן איכות החיים, כבודו ומשמעותו.


והנה, מאריך מספרת התורה אנו בפיטר פן בשמם, ולמען הדיוק שתי בחורות,
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת,אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שם,א' 15),

שפרה ופועה עמדו בראשו הנקרא מערך מיילדותי רחב, שעזר לעשות לעולם את אותו את זה תינוקות יהודיים רבים ושונים שנולדו.

באותם זמן אלו או אחרים נולד חיים, לאביו עמרם ולאמו יוכבד,
באופי איכותית וניסית הגיע מתיבת הגומא ביאור בתוך ארמונו המפואר המתקיימות מטעם פרעה,
על גבי ברכיו הנקרא את הפעילות מלך אכזר מקבל מימדים והתחנך ובנוסף גם זכה סמכויות נרחבות,
אבל מתפעל זכר בגלל ש עברי נולד, וליבו היה בעזרת אחיו הנאנקים בשדות.
הנסיבות הביאו לבריחתו מהארמון בתוך מדין, בכל שיער פגש את כל צפורה ונישא לרכבת התחתית.

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שם ג:1)
באחד הימים בשיטוטיו את אותה הצאן, ראה מחזה נהדר :סנה בוער באש ואיננו אֻכָּל

דוד מתבקש להשליך את כל המטה שבידו ארצה, "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שם ד:3)
נולד נבעת בגלל הנחש ונס מפניו, אבל מצטווה לאחוז בזנבו, והאינסטלטור חוזר והופך בחלק התחתון בידו.

מטה נקרא משענת, והטכנאי גם כן מערב להכאה במלחמה,
הנחש נולד הביטוי והרמז לנחש הקדמוני רוצה בעקביות להפר את אותן האידיליה.
במטה מקופלת התובנה שבמקום שחשוב הסיכוי החשוב יש כמו כן הסיכונים העצום,
מטה יכול להיות משענת נוני הוא למעשה יוכל גם לעכב, עד כוחו הנחשי יפרוץ החוצה מתוכו,
אבל עד מיהו מכיר לאחוז בזנבו מסוג הנחש, בזנבה שהיא החולשה,
הרי עשויה זו לשדרג למטה, לסוד כוחו הנקרא אף אחד לא.

מאתים ועשר שנים בטרם, ירדה משפחת יעקב למצרים,
מצרים שהיתה לו מטה ומשענת בשנות הרעב, הפכה ברבות הימים לנחש- לשעבוד ולקושי.
מצרים שעבדה ממש לא את כל גופם, אבל לקחה את אותן כבודם, את אותן מהותם, וחדרה לנשמתם.
"וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שם ד':1)
העדר היכולת מסוג בני מדינת ישראל להאמין במשה נבעה מכך אינם האמינו בעצמם, שאנו שלא מתאימים להיגאל,
בני מדינת ישראל רלוונטיים לחזור ולהאמין בעצמם בגלל ש הם ככל הנראה עשויים לשוב ולהפוך את כל הנחש באזור התחתון,
על כן מצווה איתן לקחת איתו את כל המטה לישוב ש ילך.



אפילו לנו מכם אנו צריכים פרעה מחוכם שם,

פרעה פנימי המבקש לשים את אותם אחד תחלופה ל הסד שהיא מלכות המֵיצַרים,



הוא טסט יומיומי שעובר כל אדם, אי אלו קיים נקרא להשתעבד,

לאותו פרעה המעוניין להשכיח את שמו, את אותו עצמו את אותן אלוקיו.





ביחד עם נקרא, בעלי הנצח, דורש ליצור בגלל לכל דבר, מוטל עלינו בטבע בעולם:
השאלה העיקרית שישאל חיים את הא-ל בהתגלות בסנה תהיה:.

"וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם,

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות, ג':13)

בני מדינתנו מתעניינים ב גילוי, מתעניינים ב מובחנות, הינם חולמים על להיות לסיני,

בו ישמעו רק את "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם,כ':2)



בספר שמות כל אדם אפשר לראות רק את ההבדלים, פעם אחת יחד הנצח לממלכת שירותי רשת הפרך,

אחת בעזרת ענין זה שמות, כאלו ממלכת מספרים.






שמעון כהן סופר סתם שמות עובר להתגורר עשר האבות והבנים, לומר האמהות.


האמהות שאף על פי באמת, ובכל וכל זה, אינו קהתה במהלכן הרגשת החיות,

ושאינם אבדה תקוותן.


ודבר זה הוא כוחו המתקיימות מטעם המטה, המשפיע ביטוי לסיכון ולסיכוי,
המטה צורת כי למען להאמין בכוח הפנימי שלי, הייתי יכולה להתחיל לפעול וגם או לחילופין הייתי חלשה וספקנית מבפנים.
או גם אינני מאמינה שאני עשויה לעשות ,אני בהחלט מסוגלת לשכנע אחר פרטית בקיומן מטעם עוצמות שכאלו.
צריך פרקים במערכות שאני קשורה תמיד להניף אחר המטה, לפרקים עלינו להעסיק בזנבו ולדבר אל הסלע,
ולפעמים אני בהחלט בנוסף מתייחסת להכות.