יוסף לבקוביץ' נמכר בשם קורה במחנה חיים בן 13 כשאמון גות', "הקצב מפלאשוב" האכזרי שרצח יהודים לפני שעשוע סדיסטי, מפני ש את אותה אקדחו לראשו.

"עבדתי במחנה הריכוז פלאשוב, פירקתי את כל שרידי בית הקברות היהודי", סיפר יוסף ל- Aish.com מביתו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הנאצים נזקקו לגדר מקום הקברות - העשויה ברזל יצוק במשקל 150 טון – לפני הכנת תוצר נשק שנועדו להמשיך את כל הטבח הנקרא מיליוני אנו בעולם.

יוסף נעשה באותה זמן על הגדר, מסיר אי אלו לבנים, כשגות' אוטו בנושא סוסו, מדריך ב-2 כלבי שלג נוהמים שאומנו לקרוע לגזרים את אותם האסירים. "כשראיתי את אותו גות' מתקרב, רעדתי מפחד", חמש יוסף. "הכלבים הנ''ל תקפו את העסק בעבר". באותה התקפה, מוצפן יוסף לגבי פניו בידיו והצלקות מאותו אירוע מלוות את הדבר כחלק מ מהמחיר הריאלי הזמן.

“למעלה בדבר הגדר, התפקיד שלי נהיה לשטוף באופן מוקפד יתר על המידה לבנה ואז לזרוק בה למטה לאסיר אחר", מסביר יוסף. "אבל כשגות' חלף בכל שיער, האסיר הבא הפיל את אותה הלבנה".

גות' ירה בתוכה בשטח.

"גות' צעק לי: 'תזרוק למטה לבנה!' נזכר יוסף. "זרקתי, אך גות' נתן בשבילה ליפול לקרקע".

גות' פקד על גבי יוסף לרדת מהגדר. הינו החליק באזור התחתון בזמן מועט, ונחתך קשות במהלך.

"גות' הוציא את האקדח שלו וכיוון את השיער לעיניים שלי", לרוב יוסף. "ידעתי שהחיים שלי הגיעו. אמרתי שמע ישראל והתעלפתי".

מספר זמן קבוע מעתה ואילך התעורר יוסף במרפאה, סובל מכאבים בכל גופו. פרטים על מה שקרה התגלו למקום דווקא בעתיד הקרוב, כשיוסף פגש את אותה וילק חילוביץ', ראש המשטרה היהודית שעבד יחד עם גות' והיה עד למה שקרה שבו. "חילוביץ' יודע ההצעה בגלל ש התנדבתי לצחצח את כל הנעליים שלו", לרוב יוסף. "הוא אמר לי: 'הצלתי את החיים שלך! גות' רצה לירות בך, הרי החטפתי לכל המעוניינים נפילות ואמרתי לגות': 'תשמור את אותה הכדור למישהו את - משמש באופן מיידי מת'".


ציד נאצים

7 קיימת בהמשך, המלחמה תיכף נגמרה. יוסף בן העשרים הוא למעשה אקטיביסט קהילתי. הינו הצליח להציל 600 יתומים יהודים (עוד על על ידי זה בהמשך) והיה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים קיים לאתגר מטעם ציד פושעי קרב נאצים.

יוסף ראיין אנחנו וסרק את הרשומות, מספר מועט של יתר על המידה פיסת רעיון בדבר מקום פנוי מחבואם ששייך ל הנאצים. יום אף אחד לא זה אסף בניית במחנה שבויים ליד וינה שהיו בו 30,000 שבויים גרמנים. "שאלתי קצין גרמני עד הנו מכיר את אותה החיילים בקבוצה מהצלם והאינסטלטור אמר עבור המעוניינים, 'יש סידור פרחים כל מי שהיינו אינו מכירים'".

"ניגשתי אל עורך הדין, זה שימש בגדים המתאימים במדי חייל ורמאכט משעמם, ותיכף הרגשתי את כל הדם רותח בעורקיי. הוא היה אמון גות' בעל הדירה לשמצה, שמנסה להחביא את זהותו!'"

יוסף התגנב מאחורי גות' ושנים ששייך ל תסכול וזעם השתחררו בבת-אחת. "התחלתי לצרוח, לירוק ולהכות את המקום – ויחד עם מדי מכה, פירטתי איכותי זוועה שראיתי את הדירה מתקין במחנה".


גות' נאסר, הועמד למשפט בביתכם דין גרמני, ונידון לתלייה. "הוא הגה שדבר זה נגמר", אפילו יוסף. אולם המשטרה הפולנית התעקשה שיוסגר לידיה ויועמד למשפט בפולין, בטבע ביצע רק את פשעיו. יוסף אומר: "שמחתי, בגלל ש פירוש הדבר נעשה שאוכל לחזור על אודות ההאשמות שלי נגדו, והסבל מתוכם יתארך. הינו הגיע לו".

בפולין, גות' נידון למוות ונתלה במחנה פלאשוב, באיזור בתוכה רצח באכזריות כמות עצמוה של יהודים לגבי אינם עוול בכפם.

סרט השואה מעגל שינדלר הנציח את אותם דמותו השייך גות' כמרושע הראוי.

לפי זמן רב אותם, פגש יוסף את אותו אוסקר שינדלר במחנה פליטים. "הוא שמע שאני רוצה פושעי מלחמה נאצים ורצה שאדע שהינו אחד מה'טובים'", עשר יוסף.

משמאל: יוסף ביום לכידתו ששייך ל אמון גות'. מימין: גות' במשפט בעניין פשעי קרב.


ביוגרפיה

יוסף לבקוביץ, ה-1 רק אחד ארבעה אחים, זה בין השנים 1926 בכפר הפולני דז'יאלושיצה לכל המשפחה פולנית מכונת פוליש. רחוב בשם לבקוביץ' (לבקובה) מקיף אחר כיכר פריז הנקרא קרקוב, והבית שהיה בין ביתם הוא למעשה בעת הזו כתחנת משטרה מקומית. "לפני המלחמה, חשבנו שאולי היינו ביטחון בפולין", לרוב יוסף. "יהודים חיו בכל שיער תוך כדי המון שנה אחת. היינו אזרחים פולנים, מוגנים בתבנית המשפט הפולני. בחלומות הפרועים מאוד שיש לנו אינה דמיינו שנגורש למחנות ריכוז. כשהתחיל הדיכוי הנאצי, מי מוסתר אנו צריכים. מרבית הפולנים מילאו את אותם הפקודות הנאציות, וחלקם באופן מעשי עזרו להרים את אותן היהודים".

בשנת 1939, כשיהודים הוכרחו לוותר מרב רכושם, מכר דודו מטעם יוסף רק את דירה הטקסטיל ממנו ללא-יהודי, בתמורה לשיער מסתור. עיצוב משמש החזיק מעמד זמן רב מועט ממש, נזכר יוסף. "כשהאיש חשש שיתפסו אודותיו, משמש הוציא אחר הדוד שלי ואת כל שלכם לשדה ורצח אותם".

בהיותו בן 13 נשבע יוסף: "אם אשרוד בכל זאת, אני אחזור לחפש אחרי את המטופל זה בוודאי ואנקום בו". (אך עם סיומה של המלחמה, יוסף אינה הצליח לדעת את אותם שמה האיש).

יוסף ו- 15,000 יהודים נעבר לכך הובלו זמן האדם כעדר לשדה מוצף, ביקום הוכרחו לחכות מהמחיר הריאלי הלילה, בקור וברעב, במים בגובה המותניים. הורינו יותר מזה נלקחו הצידה ונורו למוות.

ביום למחרת, 95% מאותם יהודים - וגם אמו ואחיו של יוסף - נלקחו למחנה בלז'ץ לצורך השמדה בטוחה. שאר 800 היהודים נשלחו לעבודות פרך, ביניהם יוסף ואביו.

יוסף גולש באתר במעונו ילדותו ובבית החדרת בכפר הפולני דז'יאלושיצה בשנת 2011.


גזרים וצחצוח נעליים

במסגרת הזמן, הועבר יוסף ממחנה ריכוז אלו למשנהו. זה נזכר בתקרית פעם אחת במלק, תת-מחנה הנקרא מאוטהאוזן:

"בגלל שאני קטן, מתפעל אני בהחלט בשורה העיקרית במסדר הבוקר. יום אף אחד לא, מפקד המחנה, יוליוס לודולף, עצר מקיים מולי. נטול לדמיין, הצדעתי, נקשתי בעקביי בנעלי העץ שלי ואמרתי בגרמנית: 'אדוני! אצחצח אחר המגפיים של העבודה שיזרחו לדוגמא השמש!'" כמה רגעים להבא, נלקח יוסף על-ידי קצין בתוך מחוץ למחנה, אל הווילה המרהיבה המתקיימות מטעם לודולף בלב גבעה.

"אחרי עת מה", נזכר יוסף, "לודולף זה. באתר לדבר, זה השמיע קולות נביחה, אותם פירשתי כפקודה לצחצח את אותה המגפיים שלו".

לאחר מכן הובל יוסף לגינה, ביקום נהנה מטרה יומית להאכיל את אותם הארנבים והתרנגולות מטעם המפקד. העובדות איפשר ליוסף גישה לאכל לבעלי חיים, שהיה הרבה יותר טובה איפה שאכל במחנה. "הייתי שמח מאוד לראות מקרוב גזרים לארנבים", נקרא אומר, "ואני אני בהחלט 'הארנב' ה-1 שזכה ליהנות מ אוכל!"

בערבים נהג לודולף ליצור מגורמים בווילה לקציני אס-אס. "הם זרקו כמויות המתקיימות מטעם מזון, את הבעייתיים אכלתי", חמש יוסף. בנוסף הינו הבריח קייטרינג לתוך המחנה, כשהוא מסכן את כל הסביבה בשביל למען להציל מאות אסירים שאינם דתיים.

בווילה, סגן בשם אוטו שטריגל זכה להתעלל ביוסף. "הוא היווה מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח, ואז מקפיד לקלוע אבנים אל הפה שלי. למרבית אלו שימשו פוגעות בפניי".

[בעודו רוצה פושעים נאצים לאחר המלחמה, אושר יוסף את אותן המפקד לודולף מסתתר בכפר. יוסף העיד במעונכם משפט, סיפר אודות פשעיו של לודולף ועל אודות הכמות העצומה מסוג תכשיטי כסף, תכשיטי זהב ושטרי הוצאה כספית סידורי פרחים שגנב. לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג].

אף שיוסף בילה זמן רב חסר גיבוי בווילה חיצוניים למחנה, לא ניסה לברוח.

“הצלחתי לברוח בעבר", נולד באופן כללי. "ברחתי מקבוצה שיצאה לעבודה והסתובבתי בחיפוש רק את מישהו שייתן לכל המעוניין אפשר או אולי מחסה. אך כל אדם טרקו עבורנו את אותן הדלת בחלל. עד שהם כבר פחדו אם שהם שימשו חסרי לב, אינני יודע". משנתם המחרת, חזר יוסף למחנה העבודה - בהיעדר אופציה איכותית.

בפעם יוצא דופן, הועלה יוסף בעניין קרון בקר שפניו שימשו מועדות לאושוויץ. "היינו 160 גברים בקרון, דחוסים כל, בהרבה יותר איטי מסרדינים", הינו באופן כללי. "לא נמכר בשם לכל מי שמעוניין אוויר או שמא של מים. ממחיר השוק 5 דקות מישהו מת. כשהגענו לאושוויץ, מיד עמדתי הצלחת יותר מידי הרוב גופות שראשי נראה בתקרת הקרון".

פעמים רבות בגלל 160 הגברים בקרון, 20 בלבד שרדו. משימתו העיקרית מטעם יוסף באושוויץ הינה ליטול את אותן גופות היהודים המתים למשרפה.

יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת:

"סבלתי מוקד מקפיא ורעב שלא פוסק. נוני איזה סכום שעגום נעשה הנעשה, מצאתי את האומץ והאמונה למען לשרוד. באופן מעשי בעתים הכי מסוימים, א-לוהים מילא את כל יישותי. מעולם אינו הרגשתי נטוש. הנאצים יכלו לקלקל את החיים שלי, אבל איננו את אותן האמונה שלי. הנו מהו שהשאיר השירות בחיים".


מסדר בוקר במאוטהאוזן.


השחרור

בוקר חורפי אף אחד לא ב- 1945, המחנה היווה נירוונה בשיטה מוזרה. כל סירנה המכריזה על מסדר הבוקר לא נשמעה. ואז, בליבם הזמן, לפתע קיבלו יוסף והאחרים פקודה להתכנס בליבם המחנה. מפקד האס-אס עלה בדבר במה והכריז: "אנחנו מעוניינים להגן יש עלינו בגלל ש האויב. תיכנסו מהר לתוך המנהרות!"

יוסף מתאר:

“השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט ושהנאצים מתכוונים לפוצץ אחר כולנו. מאות רבות של אסירים החלה לצעוק 'ניין! ניין!' (לא! לא!). קציני האס-אס החלה לירות בנושא אנחנו במכונות ירייה. נשכבתי לגבי שאינו רטוב. משמעותית אנו בפיטר פן לא הצליחו לברוח מהכדורים ומתו במקום". לסוף דבר נפסקו היריות ויוסף נעמד וראה אחר הגופות המפוזרות בכל. הבמה הינה ריקה. חיילי האס-אס נעלמו.


"הייתי המום", משמש אפילו. "האם הסיוט נגמר סוף סוף? למקרה הנו התרחש הנס? במידה ש חלומותינו בנושא החופש התגשמו לבסוף? במקרה ש משמש תוכלו שאשרוד חמש שנה אחת מחרידות הנקרא שירותי רשת פרך, מכות ורעב?"

יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע. איננו נעשה לו דבר מהם לשים בו, אך הזמן נקרא זמן חדש.

יוסף בכל בית בירושלים, מוקף בתמונות של כל המשפחה.


הצלת יתומים

בהיותינו בני 17, במשקל 27 ק"ג, השתחרר יוסף מהמחנות ושקל את כל צעדיו הבאים. משמש היה באופן עצמאי - פשוטו כמשמעו - העיקרי ששרד מכל המשפחה.

כיתום, הינו יוסף מודאג בדבר אלפים רבים הילדים בני העם היהודי שהועברו בראשית הדרך המלחמה "באופן זמני" למשפחות אינו יהודיות ולמנזרים. במקרים רבים, משפחות יהודיות מקיפות נהרגו, ואפילו לא נקרא מי שיבוא ויחפש צעירים אלה. יוסף יטפל ש"אם לא אעשה רעיון, ילדים בני העם היהודי האלה הם אבודים לאורך זמן בנוגע העם היהודי".

נעדר שמץ מטעם עניין באיזה אופן לפנות לפועל מטרה רבה הנל, שמחה יוסף בן משה לא קרוב עם תכונות של דניאל שהיה מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה. "אמרתי לו שנחוץ עבור המעוניינים משהו לאחד משפחות שהנאצים הפרידו ביניהן. ניסחתי הנל במושגים חילוניים, בגלל ש המילה 'יהודי' הייתה שנואה בפולין".

דניאל ידע רב את אותו יוסף לגנרל פולני שהסכים לאפשר לפעולות החילוץ - וסיפק לשיער עובד המתקיימות מטעם 40 כל אדם, מכיל 20 חיילים, רובים, משאיות, טנק (!) - וסמכות מוחלטת להדוף מי שכדאי להתנגד.

מציאת הקטנים בני העם היהיודי היתומים נהיה כמו למשל לברר מחט בערימת שחת. שיטה רשת המתקיימות מטעם מודיעים, נהיה יוסף עוקב לא לפני הרמזים או שמא לכתובת מוגדרת.

"היינו דופקים בדלת, מראים רק את התג שיש לנו ואומרים, 'אנחנו חולמים על לברר בערך כמה שאלות. והיה אם זו הבת שלך? תראי לכל אחד רק את תעודת הלידה שלה'. הרבה מיקרים אלו טענו שילד יום ההולדת מאומץ, אז היינו מתעקשים: 'תראו לנו את אותו מסמכי האימוץ!'"

הינו ליוסף חוש מחודד למציאת ילדים קטנים יהודים - ובסיועם המתקיימות מטעם פסיכולוגים ואנשי ביטחון - הצליח להציל 600 יתומים.

בסיום המלחמה, נעשה יוסף לאקטיביסט מסור ומצליח.


האתר בטבע העתידי

יוסף החלו ב לקרות פעיל בתנועה הציונית ועמד לפתוח קריירה כ דיפלומט. יום מי, הוא למעשה ראה מייל הנקרא הצלב האדום שמישהו בבואנוס איירס מעוניין לדעת מידע בעניין משפחת לבקוביץ'. נקרא נולד דודו מטעם יוסף מדרגה שנייה. "הייתי הבודד ששרד. אני בהחלט להוט לברר קבוצה. הרי עניתי למודעה והוא שלח עבורנו כרטיס הפלגה לארגנטינה באנייה".

יוסף נהפך לסוחר הנדל"ן יהלומים ופגש רק את אשתו פרלה בקולומביה שבדרום אמריקה. כששלושת הצאצאים באו לגיל מוסד לימודים, הם ככל הנראה העבר את השואב לקהילה יהודית אדירה יותר מזה במונטריאול, קנדה. יוסף המשיך לעבודה בעסקי היהלומים ואף דלת מפעל יהלומים בקובה הקומוניסטית.

זה מצטער על גבי טרנסקציה אחת שחמקה מידיו. אשתו מטעם פבלו פיקאסו רצתה לערוך מגוון תמונות ששייך ל בעלה תמורת יהלומים. הציורים שיש מוערכים באלפי יורו כל אדם, אך יוסף הגה שאנו נראים מוזרים והחליט לוותר על אודות עבודה. כנס לאתר מהאתר אומר: "כיום הציורים הנ''ל שווים בערך 30 מיליון דולר אמריקאי - כל אחד!"

בשנות ה- 80 הצטרף יוסף לחברת טכנולוגיה שבנתה פרוייקט במרבית רחבי מדינת ישראל. הם בנו את אותן ארזי הבירה, פרוור בירושלים, בלוח רכש יוסף את השיער בה הוא גר בעת הזו. עבודה בתים מיהו באזור נהנה לקחת אחר בתוכו הרחוב - לבקוביץ'.

רחוב לבקוביץ' כאן בשכונה רחובות.

בתקופת הזמן תמך יוסף במדינה, נפגש תוך שימוש בעל ניסיון ממשלה יחד עם בכירי ממשלה נלווים ועזר לבסס יחסים דיפלומטיים וכלכליים 1 מדינת ישראל אל ה מדינות בדרום אמריקה.

בשנת 2016 החליט יוסף לעזוב את אותה חיי האדם הנוחים בקנדה ולעשות לעליה הדרמטית. עובד טלוויזיה ישראלי שהה במונטריאול בשבעה ימים על מנת לתעד את זה.

"הרבה שנה אחת רציתי לעשות לעלייה הדרמטית, אולם אמרתי לעצמי שאם אני אינה עושה זו קיים, בטווח גיל 88, מיד אינה אעשה זאת", 10 יוסף. "אני מאוד מצויין שקיבלתי את אותה הדרישה. מצאתי מידי הרבה מאוד ידידים ושכנים טובים".


עם עידנים סירב יוסף לדבר על חוויותיו בשואה. ילדיו ונכדיו לחצו להמציא אותו לכתוב עיתון, ככה שסיפורו ייזכר. התוצאה הזאת הספר: From the Ashes to Lechaim: A Miraculous Journey, שפורסם השנה בהוצאה עצמית בכמות עותקים מצומצם לפני בני קבוצה וחברים.

"הבנתי שאם לא אספר את אותו הסיפור שלי, אדם יכול לעשות יחד עם זאת במקומי. איבדתי את אותם הקשרים שלי תוך שימוש העבר, וכעת אני בהחלט צריך ללמד רק את הדורות הבאים", הוא אפילו.

בימים אלה נסע יוסף לפולין בעלי בנו הצעיר והם ביקרו בקרקוב, אושוויץ, בלז'ץ (שם נרצחו אמו ואחיו), דז'יאלושיצה, הכפר שבה זה מקבל מימדים, ופלאשוב, בלוח הוא שרד את כל שלטונו האפל מטעם אמון גת.

"לא משנה 9 נכתב אודות השואה", הינו באופן כללי, "זה יוצא דופן לתאר את אותו האימה והרעב. במשך 5 שנים, מבוקר עד לילה, עבדתי בפרך במחצבות, מסילות רכבת, ומכרות מלח. עשיתי באדיקות הדבר שאמרו עבורינו. אני עסוק בלשרוד את אותה הרגע, מבלי הרבה זמן להבין. יוצא דופן, הייתי משתגע".

זכרונות אלה וכו' רודפים את החפץ הזמן. "אני עלותו ללון לרוב, כולי ספוג זיעה", 5 יוסף. "בשבוע האחרונות חלמתי שאני נלחם בנאצי שמעוניין לירות בי. תפסתי רק את הרובה מהצלם והפניתי את המקום אליו".

יוסף לבקוביץ' הציל 600 יתומים, לכד את אמון גת ובנה פועלים יפים. לאחר הגיהנום שהיו לו בעבר, הנוכחית הנקמה מהצלם.