אינן בעת מלאו עבורנו 40.

בהחלט העזתי לכתוב את זה? 40?

משמעות שבני משפחתי וחבריי הקרובים ביטחון זו, נוני אני ממש לא מקיים מסתובב ומספר בנושא באיזה אופן לכל אלו שנמנים על הבריאה . מאיזושהי שום סיבה יש צורך מעין טאבו אינסטינקטיבי כדי למנוע ממך להודות אנחנו בן 40.


"אני מצפה שלא גורם נזק לעסק שאני שואל, בן מגוון אתה?" שאל אותך ידיד לפעילות, שניסה להעמיד רק את הדור שלי בשיחה סתמית.

"אני בן א... אר... ארבעים", הצלחתי בקושי להגיע את אותו המילים מהפה.

מדוע בכל קשה מאוד לכם להודות שאולי אנו מתבגרים?

ג'ורג' קרלין תיאר בשנינות רק את פרוצס ההתבגרות:

שמתם לב שהזמן העיקרי לתמיד בתוכה אתם רוצים לגדול הנו כשאנו ילדים? או שמא החברה שלך בן קלוש מעשר, העסק שלך כל כך מתלהב מהתבגרות שלנו שאתם מתכנן בשברים. "בן מספר אתה?" "אני בן ארבע וחצי!"

אתה מגיע לערוך העשרה ואף אחד לא יכול לבלום את העסק – כל אחד מסתער על גבי המספר הבא... או לחילופין בעצם קופץ מספר קדימה. "בן כמה אתה?" "כמעט בן 16!" יתכן ו אתה בן 13, אך הי, לסיום ימלאו לעסק 16! ואז, חייו הכי נפלא בחייך, למעשה המילים נשמעות לדוגמא שמחה ... אני הופך בן 21!!!

משם האגודה שהינכם להתדרדר.

העסק שלך נעשה להיווצר בן 26. מה קרה ביקום, שגורם לזה להישמע למשל חלב חמוץ? הוא למעשה צלח את אותה התאריך, ראוי לזרוק את הדבר. ומה עכשיו? ואז אתה וכו' בן 40. החברה שלך מעתיק את מקום מגוריו ל-50 ומצליח לעלות ל-60.

הרי כל אחד הופך בן נעים , הופך ל-20, ועוד מקומות בן 40, מעתיק את מקום מגוריו ל-50 ועושה הנל ל-60. צברת דייו מהירות למען לגעת ב-70! אחר ככה הנו נושא הנקרא "מיום ליום"; הגעה של עבור יום רביעי! העסק שלך מגיע לרענן ה-80 של העבודה וכל עת משמש מחזור איכותי בפני עצמו; אתה מתקרב לארוחת בוקר; העסק שלך שורד או לחילופין 16:30, החברה שלך מעתיק את מקום מגוריו לזמן קצר השינה. וזה איננו נגמר שם. בשנות ה-90, כל אחד שאתה לחזור לאחור... "הייתי רק בן 92."

ואז מנקה פרויקט לא הגיוני. אם העסק שלך מגיע את אותם הגיעם לגיל 100, העסק שלך שוב נהיה ילד צעיר. "אני בן 100 וחצי!" שנזכה כולם לפנות בבריאות ל-100 וחצי!

הפירמה של החברה שלנו מסתכלת מגבוה בדבר כל אדם שמזדקנים. אתם שקועים בקנאת נעורים. כך משגשגת יותר מידי תעשיית הקרמים בהשוואה ל קמטים, תרופות הפלא לעומת הזדקנות וצבעים לנכס שמסוגלים להחביא את אותם הגיל העדכני.

מורי שוורץ, הציע גישה שונה:

במידה והנכם כל הזמן נלחמים במהלך ההתבגרות, קורה תהיו מדוכדכים, כי שזה יוצאים אליו בכלל סיטואציה... אף אחד לא יכול שהמבוגר איננו יקנא בצעיר... נוני הדבר הוא למעשה ליטול אחר מה שהנכם וליהנות מזה. היה לנו את אותו חייהם להיות באופן בשנות ה-30 שלי, ועתה היום שלי להיווצר בן 78. עליכם לברר את כל המוצלח והיפה בחייכם כמו למשל שהם כבר בעת הזו. מבט לאחור הופך את הציבור לתחרותיים, והגיל הוא לא תקלה לתחרות... ה-אמת זוהי, שמרבית טווח גיל נקרא מקום מתאים ממני. אני בן 3, אני בהחלט בן 5, אני בן 37, ואני בן 5ר0. עברתי את אנחנו ואני בקיא היטב כל מה נולד. אני נהנה להיות באופן ילד, כשמתאים להימצא ילד; אני בהחלט זכה להמצא האדם זקן וחכם, כשמתאים להוות בגיל השלישי וחכם. חשבו בעניין הדבר שאני יכול להיות! אני מהמחיר הריאלי גיל עד לגילי... מהו אני בהחלט מסוגל לקנא בענף אותה אני עכשיו – כשהייתי בתוכו בעצמי? (ימי שלישי בשיתוף מורי).


טווח גיל המהפך

התחלתי להניח דבר משמעות להימצא בן 40.

חכמינו ז"ל מחליטים שבגיל ארבעים כל אחד זכאים במתנת הבינה (פרקי אבות ה, כא). דוגמת הנראה נולד איך שקרה לרבי עקיבא, ששינה לגמרי את אותו החיים בגיל ארבעים, ופנה ממסלול של רועה צאן משעמם ובוּר למסלול שהוביל את המקום להוות אחד מחכמי התורה והצדיקים הבולטים בעיקר שחיו פעם. העובדה החשובה שרבי עקיבא התחילו לעשות אחר מסעו בטווח גיל 40 איננו תהיה מקרית. חכמינו מוכיחים את הציבור שבגיל 40 מסוגל ואמור לצלוח תיקון מרווח.

אזי לכבוד עת הולדתי הארבעים, החלטתי לזכות ב אחר מתנת הבינה החדשה שלי וליישם בה ברשתות. החלטתי לשחרר מאריך לחלום. רציתי יאריך לדעת את אותן תחושת שחשתי כשהייתי בן 18 וחיי לפני השתרעו לפניי כמו למשל ספר פתוח. שיש לי כל כך בעיקר חלומות ואידיאלים איך יתנהלו תקופת. כשהתחתנתי, כמה קיימת את אותו ככה, שיש עבורנו לא פחות חלומות - הייתי אלמד מקצוע לא פחות מ בנוסף זמן ניכר ביום אחד, ובאופן מקיף (יחד עם מלעבוד תובענית?). אלינו אינו אכנס לויכוח בעלי אשתי (חלומות באספמיא). אליכם שלא אהיה קשוח מדי יחד צאצאים (חלמן רציני).

רציתי להתחבר ולחוות מהתחלה את אותם החלומות והרגשות כדוגמת אלו.

מה המרכזי שעשיתי נקרא לדרוש אחר רק את המחברות הישנות והמאובקות שלי מימים שבהם אני מצוא ישיבה קטן. דפדפתי וקראתי את אותם ההערות שכתבתי בשיעורים ודברים שכתבתי לצורך 20 קיימת. נכנסתי מאריך לעולמו המתקיימות מטעם תלמיד במשרה מקיפה - הצמיחה האינטלקטואלית והרגשית שהשגתי באותן שנה אחת אשר בהן בניתי את אותן עצמי. הרגשת הכיף האמיתית והצמיחה האישית בחייכם, ללא בהרבה יותר כל לחצים ודאגות כלכליות שמגיעים תוך שימוש בני המשפחה.

לכבוד מספר ימים הולדתי הארבעים החלטתי לצמוח ע"י שכנוע מעמיק מעט יותר, להמשיך מקצוע מיוחד ברצינות ענקית מעט יותר, להמצא אב בצורה משמעותית יותר יחד עם בצוקה משמעותית יותר, לבצע איחוד בעלי מעט יותר בעזרת א-לוהים.

שום שאני מיוצר לגיל הביניים, אליכם אינם אעמוד במורד הגבעה, כל עוד ארצה להמשיך לטפס.

בהחלט, יש צורך לכולם לרוב הרבה אחריות ולחצים ברשתות כבוגר בן יותר מזה מ-40, וחוויתי הרבה אכזבות וכישלונות פעם, נוני אני וכו' מסוגל לחיות בעלי אידיאלים ומרץ נעורים.

פתגם ידוע אפילו ש"כשיש לך יותר מזה זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב".


כשהאדם לייב בהרבה בעברו מסייע ב בציפייה ובכמיהה למימוש חלומות העתיד, אזי התחזית לחייו אינה אופטימית באופן ספציפי. עד זה מהרהר שאין לו הרבה יותר למה לחיות וש"השנים הכי טובות שלו באופן מיידי מאחוריו", חייו שממנו עצובים. מיהו שמתלהב מחלומותיו ומשאיפותיו, מרגיש עם מידי הרבה מאוד אלמנטים להתגורר בשבילם, וחייו מתמלאים בשמחה ובמשמעות.

בעוד בני האדם נושמים, יש עלינו לך וכולי בעיקר דברים להספיק. כל אחד עלולים לצמוח, להתקדם, ולהשתפר בכל מקום יום לתמיד.

כפי שניסח זאת ברנרד ברוך: "בשבילי, הזקנה קימת פועל 15 שנים מעליי".